כשאני פוגשת אדם ושואלת “מה הביא אותך אלי?” התשובות הן: “תשמעי, ישנתי לא נוח, נתפס לי הצוואר”, “ישבתי מול מזגן התקררתי וקיבלתי שפעת”, “אכלתי במסעדה, כנראה האוכל לא היה טרי וקיבלתי קלקול קיבה”, “הרמתי לא טוב, נתפס לי הגב”, “החבר עשה עלי אפצ’י והדביק אותי”. אפילו אחד ההסברים הנפוצים “עשו לי עין הרע”. כל התשובות הן נכונות, רק שהן מציגות את “הקש האחרון”.

אנו מאוד מעריכים הסתכלות רחבה על החיים ואילו בכל מה שקשור לבריאות ולסיבות המחלה אנו נוטים להיות קצרי ראייה. בנחישות רבה ובביטחון מלא אנו מנסים להסביר על ידי “הקש האחרון ששבר את גב הגמל” את “העומק של הקרחון”. החיידק הדביק אותי…חטפתי וירוס… אין מה לעשות, לסבתא הייתה סכרת, לאמא סכרת, וגם לי סכרת.

התמונה של כל מחלה היא הרבה יותר רחבה. לכל כאב או מחלה יש מינימום 9 סיבות. אם זכור לכם, בזמנו הייתה תוכנית טלוויזיה העוסקת בחקר של תאונות דרכים, תאונות מטוסים, תאונות של אוניות וצוללות. בתוכנית הזאת הציגו שלכל תאונה יש מינימום 7 סיבות. בתחילה נראה שהסיבה היחידה היא שהמנוע הפסיק לפעול (זה “הקש האחרון”, “קצה הקרחון”) ובמהלך חקירה עולה שרשרת של תקלות לאורך שנים/חודשים (ערימת קש, הקרחון עצמו) עד כדי שמוצאים את האדם שהבריג את הבורג בעוצמה פחותה בפס הייצור ולא בדיוק בזמן. 

הקבלה דומה ניתן לעשות גם למחלות וכאבים. כל מחלה/כאב מהווים ״תאונה״. אנו ברובינו יצאנו מפס ייצור בריאים, שלמים ויפים 🙂

אז מה קרה שהגענו למצב של חולי? מהי שרשרת התקלות שקרתה בדרך בלי ששמנו לב עד שיום אחד בהיר התעוררנו חולים וכאובים?

ד”ר קלי טרנר בספרה “המסע להחלמה” סיכמה 9  גורמי מפתח להחלמה ובריאות שעלו מהמחקר שלה. חוסר איזון משמעותי באחד מהם או ביותר מאחד יכולים להביא למחלות. השלמת האיזון במרכיבים אלו מרפא את החולי. למרבה ההפתעה רק שניים מתוך תשעת הגורמים שנמצאו, היו פיזיים (שינוי תזונתי ותוספים), השאר הם רגשיים או רוחניים בטבעם:

  1. שינוי תזונתי יסודי 
  2. בליעת תוספי תזונה צמחיים או ויטמינים 
  3. שחרור רגשות מודחקים 
  4. הגברת רגשות חיוביים.
  5. תמיכה חברתית 
  6. העמקת הקשר הרוחני
  7. לקיחת שליטה על בריאות 
  8. להיות בעלי רצון וכוח רצון חזקים לחיות 
  9. שימוש באינטואיציה לקבלת מידע אודות החלטות בריאותיות

בדק בית בכל הפרמטרים לעיל, זה אמצעי מניעה יעיל לכל חולי.

בהסתמך על מחקרה של ד”ר קלי טרנר פלוס ספרות מדעית ורפואית שחקרתי, כולל ניסיוני הקליני – סיכמתי 3 מרכיבים התורמים להחלמה וריפוי:

1- אמונה – לאמונה יש מרכיב עוצמתי ביכולת הריפוי של הגוף. אמונה ביכולות האינסופיות של הגוף, האמונה בתהליך שאדם בחר לעבור על מנת להבריא. אמונה במטפל שאדם בחר לפרק זמן מסוים על מנת להתחזק. אמונה שיש לאדם את כל היכולות להבריא כי הגוף יודע לשקם כמעט כל איבר ורקמה. הגוף יודע לייצר מעקפים ולהמשיך להזרים דם, לנקות פסולת גם באזורים שנפגעו בעבר. 

כדאי גם להתרכז בחיפוש דוגמאות להשראה. לחפש כמה שיותר סיפורי הצלחה, אנשים שהבריאו ממחלה שדומה לשלכם או ממחלה אפילו יותר קשה. אנשים שהצליחו למרות הקשיים. כן, מיד עולה הספק “יש בודדים כאלה, הם מיוחדים, אני לא כזה”. אז כן, את/ה כזה!!! אם מישהו הצליח, סימן שזה אפשרי! נשאר רק למצוא את הדרך הנכונה לך. אנו נוטים דווקא להקשיב לסיפורים טראגיים שאותם יש בשפע, והם קליטים לאוזן שלנו אך הם עושים את העבודה ההפוכה. גורמים לדיכאון, אוזלת ידיים, מבוי סתום והחרפה בכאב. לחפש סיפורי הצלחה זאת השקעה כדאית!

האם האמונה מספיקה? כשאני מספרת על מקרים מוצלחים של ריפוי, חלק מהתגובות הן: “בטח, הואהיא סמכו עליך, האמינו לך. בטח שזה עזר להם!

אז שאלתי: “אם את מאמינה בכדור שירפא אותך, הכדור תמיד מרפא? אפילו כדורים להפגת כאבים, בוגדים בנו….למה? הרי כולנו מאמינים שכדורים מעלימים כאבים!
המשכתי בחקירה ועליתי על עוד מרכיבים.

2- רצון להתפתח – אנשים בעלי צמא לידע, אנשים שמחפשים תשובות לשאלות בוערות, שרוצים להבין קשרי סיבה ותוצאה בחייהם, רוצים להעמיק בהבנה עצמית. בעלי עניין וסקרנות לתהליך. אלו האנשים שמתמידים, בעלי דחף לבצע שינויים בחייהם, במחשבות שלהם ולשנות את הגישות שהתישנו. דוגמה לגישות מיושנות “יש לי מחלה כרונית שלא ניתנת לריפוי… כל חיי אצטרך לחיות עם זה…”, תפיסות נפוצות נוספות שכדאי לשחרר “זה הגיל, אין מה לעשות, מזדקנים…”, “מיגרנה /סוכרת /עודף משקל /בעיות עיכול – זה גנטי אצלי, אמא סבלה, סבתא סבלה ועכשיו אני…”

אנשים שפתוחים לחקור את סיבות הכאב ברמה גופנית, נפשית, מחשבתית בעלי פרוגנוזה טובה לריפוי.

3- הבנה שאנו לא רק הגוף הפיזי – פתיחות תודעתית. אנשים שמבינים כי המדע, הכי מתקדם של היום, עוד לא גילה את כל הסודות בגופינו, עוד לא ריפא את כל המחלות ועוד לא יצר תרופה ללא תופעות לוואי. כלומר אם לוקחים בחשבון ומתרכזים רק באספקטים החומריים/פיזיים, נשארים נעלמים במשוואת הבריאות. כשמוסיפים מרכיבים רוחניים למשוואה (רגשות/ מחשבות/ תחושות בטן/תת-מודע/על-מודע/ חיי חברה/ רצון להגשמה עצמית) פתרון של משוואת הבריאות נהיה מדויק יותר 🙂 

הבנה זאת עוזרת לסמוך על הגוף שיודע לרפא פצע, ליצור חיים חדשים, להוליד תינוק, להפעיל טריליון תגובות בשניה בתוך טריליון תאים, לעכל אוכל, להפריש פסולת, להזיז גפיים, לזכור טונות של ידע. המוח האנושי הכי מפותח לא יכול לשלוט על כל התהליכים שקורים בתוכנו בשנייה של חיים. אנו בעצמנו חוקרים ומגלים כל יום תהליכים חדשים בגופינו. גם עם כל הידע שיש, מקסימום, הצלחנו לשבט את הכיבשה דולי. בשבילי, זה סימן שיש כוח נוסף, סימן שיש עוד מרכיב, מרכיב לא חומרי. ומעניין אותי לחקור אותו.